מיכאלה לוין שמיר
נציגת ישראל ביתנו ברשימת
יש עתיד והתל אביבים
למועצת העיר תל אביב
למען תל אביב חופשית
ליברלית
ודמוקרטית.

למה אני רצה למועצ ה?
אז למה החלטתי לרוץ עם "תל אביב חופשית" בתמיכת ישראל ביתנו ואיך יחד חברנו לרשימת מפלגת יש עתיד
בראשות אורנה ברביבאי?
תושבי העיר תל אביב, הכוח הליברלי בישראל, אחרי השנה האחרונה מבינות ומבינים היטב שהערכים הבסיסיים שלנו בסכנה.
העיר המובילה במדינה מגדלור הדמוקרטיה אשר כיום ניצבת מול אתגרים חסרי תקדים בעקבות המלחמה בעזה,
זקוקה לראשת עיר חזקה, בעלת קונצנזוס רחב ועם קבוצת שחקני חיזוק איתנה מאחוריה.
ומה חזק יותר מחיבור שתי המפלגות הליברליות המובילות באופוזיציה למען העיר האהובה שלנו ולמען המדינה.
אורנה ברביבאי היא החיבור והיא נציגות ליברלית דמוקרטית חזקה.
היא כוח עם גב ארצי חזק וזקוף, כוח עם הבנה עמוקה בפוליטיקה, כוח עם מוטיבציה, כוח עם הבנה בניהול,
בתכנון ובביצוע, כוח שרואה את התושבים, שנכנסת לפרטים ומובילה שינוי עומק.
שמי מיכאלה לוין, אני תל אביבית מזה 25 שנה, נשואה ואמא לשני ילדים בני 5 ו-7.
עליתי לארץ בגיל 10 מסנט פטרסבורג, ובתל אביב-יפו מצאתי את הבית שלי.
בזכות המגוון, הקבלה, ההכלה והסובלנות, ובעיקר בזכות האנשים הנפלאים שחיים כאן לצידי בעיר הכי טובה בעולם.
אני עו"ד במקצועי בתחום העסקי והמסחרי.
שימשתי בתפקידי ניהול בכירים של מספר חברות, ואף הקמתי מותגים באופן עצמאי בארץ ובחו״ל.
כיום אני סמנכ"לית של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.
כמאמינה אדוקה בשינוי ובפעילות חברתית, תמיד פעלתי לשינוי ולתיקון אי צדק.
כיום, אני פעילה בעיר, בקהילה ובמוסדות החינוך של ילדיי. פעילה בולטת במחאה ובפורום התיאום בין הארגונים שלוקחים בה חלק.
כאחת ממייסדות וחברת אסיפה של עמותת ״לובי המיליון״, אני מובילה קבוצות של הורים, נשים, ועולים.
הקבוצה פועלת לקידום מציאות טובה יותר עבור ישראלים דוברי רוסית ועולי חדשים מחבר העמים.
אני קול משמעותי בשינוי השיח הפוליטי בנושאי חוסר שוויון כלכלי-חברתי, ממלכתי-דתי ותרבותי עבור מגזר העולים בישראל.
כחברת ועד מנהל וחברת ועדת הכספים של שדולת הנשים בישראל אני מקדמת את השוויון המגדרי בישראל,.
כתושבת העיר אני מאמינה שהעיר צריכה קודם כל לשרת אותנו, התושבים.
ובבחינת עומק מבנה הייצוג במועצת העיר, מגזרים כמו נשים, הורים לילדים צעירים, דוברי רוסית ועולים פשוט לא מיוצגים.
ציבור התל-אביבים דוברי הרוסית, מונה כיום כמעל 20% מהתושבים בעיר.
בעקבות המלחמה באוקראינה נוספו לא פחות מ- 15 אלף עולים חדשים לתל אביב.
זהו ציבור אליו אני מחוברת מאוד והם אינם מיוצגים וחסרי קול בעיר הזו.
כתל אביבית, שמחוברת בנימי נשמתה להתרחשות בכל חלקי העיר,
לתהליכים הפוליטיים הכלל ישראליים וכמי שמבינה לעומק מבנים ארגוניים,
אני יודעת שיש לי את היכולת להוות קול למגוון הרחב של התושבים ולפעול למענם.
מגיע לנו עיר שתדע לייצג ולענות על הצרכים שלנו.
ולכן החלטתי לרוץ למועצת העיר, על מנת לתרום מיכולתי ומכישורי למועצה,
לפעול למען קידום שמירה והרחבת הסמכויות של הרשות המקומית ולדאוג לנו,
התל-אביבים.
הנושאים שלמענם יצאתי לדרך הם חינוך, תרבות ודת ומדינה:
חינוך
נושא החינוך הוא אחד התחומים המאתגרים ביותר מבחינת החיים בעיר כיום.
העיר ללא הפסקה אינה מפסיקה לצמוח לגובה אך היא אינה מספקת במתן שירותי חינוך למשפחות הצעירים
שבוחרים להתעקש ולגדל את ילדיהם כאן בהתאם לצרכים המשתנים של הקהילות השונות בעיר.
כחברת הנהגת הורים, אני חשופה למגוון האתגרים ומשתאה אל מול חוסר התפקוד העירוני והארצי.
בניגוד לזרמי החינוך הדתיים והחרדיים, עבורם הוקמה מועצה, הבוחנת כניסת תכנים למסגרות החינוך ומקנה תקציבים,
ילדי החינוך החילוני זוכים לתקציבים פחותים מהמדינה ובמקביל לאוטונומיה פחותה.
ללא ועדה מיוחדת וללא מחשבה מעמיקה על צרכיהם.
בכוונתי להקים ברית ערים ליברליות שתקים מועצה שכזו עבור החינוך הממלכתי.
שתפעל לקבלת אוטונומיה ניהולית מול משרד החינוך, על מנת להתאים את מערכי החינוך לתקופה המשתנה,
להגן על הילדים שלנו ולהנחיל להם ערכי ליברליות, דמוקרטיה, אהבה ללימוד, לסביבה ולאדם.
זאת לצד סוגיות הפיקוח, סבסוד גנים לגיל הרך, הגברת כוח אדם בצהרונים, הפחתת הצפיפות בכיתות
והקפדה על איכות צוותי ההוראה והחינוך בעיר. וכמובן לתת קדימות בניה למבנים המיועדים למסגרות חינוך בעיר.
דת ומדינה
בעוד שהתרומה האדירה של העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר אינה מוטלת בספק,
היהדות שלהם - לגמרי כן.
למרות ההוכחה בעת העלייה, מאות אלפי ישראלים נדרשים לשוב ולהוכיח את הזהות היהודית שלהם בפני הרבנות,
וממאות אלפים אחרים שאינם יהודים לפי ההלכה נשללת הזכות הזו.
אין זה הגיוני שגם תושבי העיר החזקה והליברלית בישראל נדרשים למצוא פתרונות בחו״ל
או להימנע מקשירת הזוגיות באופן רשמי בגלל הפער שקיים בין מוסדות הדת לבין המדינה.
אנחנו ראויים וחייבים לדרוש פתרון מהרשויות שלנו.
לשלטון המקומי הכוח לפעול בנושאים שקשורים בכפייה דתית בעיר על מנת שאנו תושבי העיר הסובלים מדיכוי בשם הדת,
נחיה כאזרחים שווי זכויות במדינתנו.
תרבות ועולים
בשנים האחרונות בורכנו באלפי עולים שעלו והשתקעו בתל אביב, אנשים בעלי פוטנציאל תרומה חברתי, כלכלי ותרבותי אדיר לעיר.
עם זאת, בתל אביב-יפו הם שקופים.
ילדיהם אינם זכאים למימון צהרונים, ישנו מחסור אדיר באולפנים והעיר לא לוקחת עליהם אחריות.
אין כל סיוע מיוחד מבחינת תעסוקה, דיור, תמיכה אל מול הביורוקרטיה, ומחסור במשאב אנושי בסיוע ליצירת קהילה תומכת.
לצד יוקר המחייה השורר בישראל, קשה מאוד לעולים להשתלב בעיר ולהתחיל בחייהם כאן.
תל אביב-יפו חייבת להיות שם בשביל העולים!
עיר עולם שמסתכלת החוצה כמובילה בינלאומית, צריכה לפעול ולהכיל מגזרים שונים ולקבל קהלים חדשים, לצמוח ולייצר מקום לקהילה בינלאומית להגיע ולהשקיע. אנו נעניק לעולים את התמיכה הנדרשת על מנת שיוכלו להשתלב,
ונסייע להם להרגיש חלק אינטגרלי מהתל-אביביות.
אני קוראת לכל מי שמאמינה ומאמין בחיבור המחנה הליברלי,
לכל המאמינים בייצוג הכל כך נדרש לכלל הקהילות הליברליות החיות בעיר הזאת להצטרף אלינו.
❤